המילה האנגלית התיכונה חיתול התייחסה במקור לסוג של בד ולא לשימוש בו; "חיתול" היה המונח לדוגמא של צורות מעוינות חוזרות, ומאוחר יותר בא לתאר בד כותנה או פשתן לבן עם דוגמה זו. חיתולי הבד הראשונים כללו סוג מסוים של יריעת רקמה רכה, חתוכה לצורות גיאומטריות. סוג זה של דפוס נקרא חיתול ובסופו של דבר נתן את שמו לבד המשמש לייצור חיתולים ולאחר מכן לחיתול עצמו, שמקורו באנגליה של שנות ה-90 של המאה ה-20. שימוש זה תקוע בארצות הברית ובקנדה בעקבות הקולוניזציה הבריטית של צפון אמריקה , אבל בבריטניה המילה "חיתול" תפסה את מקומה. רוב המקורות מאמינים שחיתול הוא צורת זעירה של המילה מפית, אשר במקורה הייתה מזעור.